כשהדמיון כובש את המציאות, אין פלא שהכול הפוך ומנותק מקו המחשבה התקין, ובמיוחד קו המחשבה הבינלאומי והיחס כלפי המשטר הישראלי. ימין שנהפך ל"שמאל" וימין קיצוני הנהפך ל"מרכז". חשוב לפשט ולחשוף את נרטיב השקר הציוני-ישראלי.

כאשר המשטר הישראלי מתעקש לבקש מהקהילה הבינלאומית הכרה במדינת ישראל כמדינה יהודית – כדאי להבין שמאחורי הבקשה, הנראית למראית עין מהלך זוטר ושולי כביכול, מסתתרת מפלצת קולוניאליסטית מהסוג הגרוע ביותר, מפלצת רעיונית וממנה סובל המזרח התיכון החל משנת 1948 באופן רשמי, והחל מסוף המאה ה-19 באופן בלתי רשמי אך עדיין נפשע לאין שיעור.

לשם הדוגמה, הביטו ולימדו מהי תנועת 'שלום עכשיו'. בישראל, מוגדרת התנועה כשמאל קיצוני. ולמה? כי התנועה מתנגדת לרעיון כיבוש השטחים אשר נכבשו במהלך מלחמת ששת הימים בשנת 1967, ע"י מדינת ישראל. התנועה טוענת, כי יש להיפרד משטחים כבושים אלו, בכדי לשמור על צביונה היהודי-ציוני של מדינת ישראל.

רק דמיינו מה הייתם מרגישים אילו יחליטו כעת בארה"ב, שיש צורך להתנתק מחלקים מסוימים בארה"ב, כי אלו מכילים בתוכם "יותר מדי יהודים". מיד היו זועקים כלל הישראלים הנבערים כי המדובר באנטישמיות וניאו-נאציזם. הרי שהרעיון הוא אכן אנטישמי ונאציסטי.

ברור לכל כי רעיון חלוקה זה, המוגש במתכונת המזרח תיכונית במישור הסכסוך הישראלי-פלסטיני, אינו אלא מגיע ממקור בעל מניעים פשיסטים תורניים ותו לא. תנועת שלום עכשיו היא תנועת ימין לכל דבר ועניין. ועל תנועות הנחשבות ימינה משלום עכשיו, כמו למשל מפלגת העבודה, קדימה, אין בכלל מה לדבר. אלו תנועות הקוראות מפורשות לשלול את אזרחותה של ח"כ הפלסטינית, חנין זועבי.

אם כך, הדרישה להכרה במדינת ישראל כמדינה יהודית-ציונית, אינה אלא מזימה פשיסטית בה בוחשים לאומניה מתוך אותן כוונות פשיסטיות וחרחור מלחמות התשה באופן קבוע. מלחמות נבזיות שקיומיהן קטעו את השקט אשר שרר במזרח התיכון במשך למעלה מ2,000 שנה, עד בוא הציונות. מלחמות אשר בסופו של יום פוגעות קודם כל בהם עצמם, קיפוד חיי בניהם ובנותיהם בשם השירות הצבאי הלאומי והבטחוני, פיגועי התופת מצד מתנגדיהם הרבים, וליבוי שנאה בינלאומית מצד העולם כולו - נגד המדינה בה הם תושבים.

התנהלות התקשורת הישראלית – הינה מוקד המפתח בפלישה הציונית בפלסטין. לא בכדי יצרה הציונות תקשורת ממוסדת כמו הערוץ הראשון, אשר שימש ערוץ טלוויזיוני יחיד במשך למעלה מ-30 שנה. למרות תחנונים רבים מצד אנשי עסקים שביקשו להקים ערוצי טלוויזיה חדשים, ולו שיהיו רק מסחריים. אך הציונות לא אפשרה זאת עד שנות האלפיים – עד המאה ה-21, סבלו תושבי מדינת ישראל ערוץ טלוויזיוני בודד, בעוד בעולם כולו היה אפשר לזפזפ באיזה ערוץ שרק יכול לעלות על הדעת.

הציונות משתמשת ביד ברזל של ממש. הן בחינוך האזרח הישראלי מגיל אפס, וכלה ביצירת מצג שווא שקרי ובו כלי התקשורת הם בכלל "שמאלנים". שזהו גם כן מצג אשר נולד מאותו חינוך לאומני שהוא עצמו הנחיל ושטף את אותם מוחות ישראליים.

למעשה, לא רק שאין תנועות שמאל בישראל, אלא, מדינת ישראל היא המדינה השמרנית ביותר בעולם. שימו לב שגם בחגים היותר שמרנים באיסלם, כמו צום הרמאדן, אין עוד אירועים דומים נוספים אותם מקיימים מאמיניו. בנצרות, גם כן קיימת אפשרות הבחירה ואין אמונות טפלות רבות במיוחד, אלא בעיקר ימים כמו בניית עץ האשוח, ותודה על האוכל אשר מונח על השולחן. לא יותר מזה.

לעומת זאת, ביהדות הציונית, יש אין ספור חגים ומועדים בלתי נסבלים. צפירות ואזכור ימי אבלות ודיכאון. התערבות בוטה בסוג המזון לאכילה (כשר\לא כשר), תפילות בבתי כנסת הכוללות קריאת טקסטים אינפנטיליים והיד עוד נטויה.

היהדות הציונית המבקשת מהעולם הכרה בקיומה כתנאי לקיום משאים ומתנים כאלו ואחרים, אינו אלא רצון להמשך חרחור המלחמות וההזיות במזרח התיכון. המשך שפיכת הדמים, ליבוי יצרי השנאה והאפרטהייד, ושאיפה להרוג ולקפד את השונה.

רק ניתוק והתנגדות מוחלטת ע"י הציבור הישראלי מרעיונות אלו, הן בביטול הדרישה להכרה במדינת ישראל כמדינה יהודית והן בנטישת היהדות הציונית בפן האישי, יוכלו להוות מדד ראשוני בתחילתו של קיום מזרח תיכון חדש.

* הכותב הינו ממייסדי איגוד מזרחים נגד ישראל
אתר האיגוד:
http://www.mizrahimvsisrael.forumisrael.net