בס"ד ב' באלול התש"ע

12 באוגוסט 2010

לכבוד

שר החינוך,

מר גדעון סער בפקס: 02-5602246

 

שלום רב,

 

הנדון: יום עיון ותכנית לימודים לגני ילדים ולבני נוער בנושא הנכבה מטעם עמותת "זוכרות" - דחוף

 

1. זוהי בקשה להפסיק את פעילותו של ארגון "זוכרות" במערכת החינוך במדינת ישראל, ולמנוע קיומו של יום עיון מטעמה, המתוכנן לשבוע הבא. זאת, מן הטעמים שיפורטו להלן.

2. מעיון באתר האינטרנט של עמותת "זוכרות" (להלן: העמותה"), עולה, כי העמותה עתידה לקיים יום עיון בתאריך 17.8.10, בנושא "האם וכיצד נלמד על הנכבה לגיל הרך?", שעניינו תכנית לימודים לילדי הגיל הרך, לצורך העברתה בגני הילדים בארץ.1

3. אנו חוששים כי כותרתו של יום העיון הזה הינה שאלה רטורית, מאחר והעמותה כבר פועלת, לפחות מזה כשנה, בקרב בני נוער במערכת החינוך במדינת ישראל, במסגרת תכנית לימודים שהכינה העמותה: "איך אומרים נכבה בעברית?".2

4. התכנית כוללת התבטאויות אוהדות ומסרים מלאים הזדהות עם תחושת האסון שבהקמת מדינת ישראל עבור הערבים, בכלל זה היא איננה מכנה את מלחמת העצמאות בשמה זה, ואף לא בשמה האחר "מלחמת השחרור", אלא "מלחמת 1948", כך גם את הערבים היא מכנה "פליטים" שגורשו מבתיהם במלחמה.

5. הנה מקצת מהדברים:

"הנכבה היא חלק מאיתנו" (יחידה 1, עמ' 11)

"הנכבה התרחשה בעיקר ב-1948, והיא כללה את הרס רוב היישובים הפלסטיניים, את הפיכת תושביהם לפליטים ואת מחיקת החיים הפלסטיניים העשירים שהיו פה" (יחידה 2, עמ' 17)

בין הנושאים המופיעים ביחידה 4 (בעמ' 30), מופיע גם הנושא: "מניעת שיבה – הדרכים שננקטו למניעת שיבת הפליטים", שמטרת הצגתו מוגדרת כך: "להעמיק את ההבנה כי הנכבה אינה רק הגירוש ב-1948, אלא גם בין היתר הרס הכפרים בשנים שלאחר מכן, מחיקת העדויות לחיים הפלסטיניים ומניעת אפשרות החזרה של הפליטים לבתיהם".

"עדויות על הטראומה הפלסטינית נוגעות גם ביסודות הזהות היהודית-חישראלית של התלמידים, היות ובמובן מסוים, הטראומה של הפלסטינים מעלה על פני השטח גם את הטראומה של הישראלים ביחס למלחמת 1948 וביחס להשפעותיה המתמשכות על חיינו. התלמידים הישראלים גדלים בסביבה בה הנכבה לא קיימת לכאורה, ובמפגש עם הנכבה הם יגיבו לרוב בחשדנות ובחוסר אמון כלפי המידע החדש. במקרים רבים יעלו תחושות של אובדן דרך ומשמעות, וערעור על הזהות שלהם עצמם. בנוסף, העדות היא פרקטיקה המזוהה לרוב בלעדית עם ניצולי שואה, ויכול להיות שיעלו התנגדויות להכיר בה כפרקטיקה של דיבור גם על טראומות אחרות". (יחידה 5, עמ' 36).

"סיור בעזרת מפה – למשל סיור בכפרים הפלסטיניים ששכנו במרחב שבו משתרעת כיום העיר תל-אביב..." (יחידה 7, עמ' 45).

"הפליטים שמנחים סיורים כאלה הם לרוב מהעקורים הפנימיים, פליטים שגורשו מאדמותיהם במלחמת 1948 ולא הותר להם לחזור אל בתיהם... דרך העדות המדוברת מציג המספר הפלסטיני את הנכבה שקרתה לו, למשפחתו ולחברה הפלסטינית, את הפליטות ואת האובדן... הסיור מציף שאלות על הזהות הישראלית והשייכות של המבקרים הישראלים למקום, ומאתגר כך את הנוכחות הישראלית ההגמונית במרחב". (יחידה 7, עמ' 47)

"לרוב, התלמידים הישראלים מבינים את המרחב דרך הסיפור של העם היהודי והאתוס הציוני. המפגש עם המרחב דרך העיניים הפלסטיניות מאפשר לתלמידים לראות אחרת את המרחב, לבחון מחדש את המובן מאליו ולשאול עליו שאלות". (יחידה 7, עמ' 48)

"במסגרת הנכבה קרסה ונחרבה החברה הפלסטינית כפי שהתקיימה עד 1948... חווית העקירה, החיים בגלות והפליטות מעצבים עד היום את ההוויה, הזהות והלאום הפלסטינית". (יחידה 9 עמ' 57).

"התהליך שנציע כאן בא לערער על קבלת מרכיבי הזיכרון הקולקטיבי ואופני פעולתו כמובנת מאליה, וינסה לקדם בחינה מחדש של האידיאולוגיות ושל האמצעים שדרכן הן מונחלות". (יחידה 10, עמ' 64)

כותרת היחידה ה-11 (בעמ' 65), הינה: "יחידה זו מתמקדת במקום אחד, שכונת ואדי סליב בחיפה, דרכו נכיר שני אירועים בשתי נקודות זמן: 1948 ו-1959, גירוש התושבים הפלסטינים מהשכונה – ותחילת המאבק המזרחי המאורגן כנגד האפליה והדיכוי של הממסד הישראלי...".

היחידה ה-12 בתכנית הלימודים עוסקת רובה ככולה בזכות השיבה, כך למשל: "מימוש זכות השיבה משמעה קודם כל הכרה בזכות של הפלסטינים לבחור, באופן אישי וקולקטיבי, האם רצונם לשוב – או לחלופין לקבל פיצויים או לעבוד למקום אחר. מימוש זכות השיבה, כמו זכויות אחרות, נעשה במשא ומתן. במקומות רבים בעולם שבהם חיו פליטים, בין השאר כתוצאה ממלחמות, הושגו הסדרים שונים דרך משא ומתן. ההסדרים כללו למשל פתרונות של שיבה למקומות שמהם גורשו הפליטים, של פיצויים, או של יישוב מחדש במקומות אחרים... עבור ישראלים, זכות השיבה של הפלסטינים נתפשת פעמים רבות כמובילה בהכרח לשלילת קיומנו בארץ. האם אתם יכולים לדמיין אפשרויות אחרות?"

6. ואלו הם רק מקצת מן הדברים.

7. התכנית כוללת גם חומרי עזר למורה, רקע תיאורטי ו"רציונל פדגוגי", לכל אחת מן היחידות.

8. כאילו לא די בכך, כבר לפני כשנה ערכה העמותה סמינר הכשרה ראשון לאנשי חינוך מטעמה,3 בנושא התכנית שבנדון, ובתאריכים 24-25 במרץ השנה,4 קיימה השתלמות נוספת לאנשי חינוך, "בעקבות הצלחת ההשתלמות הראשונה", כך כפי שפורסם באתר העמותה.

9. אנו סבורים, כי קיומה של תכנית כזו במסגרת תכני הלימודים בגני הילדים ובבתי הספר, איננו ראוי כלל שיתפוס מקום במערכת החינוך במדינת ישראל. על כן, יש למנוע לחלוטין ובאופן מיידי את המשך העברתה.

10. מעבר לעובדה כי עצם העברת תכנים כאלו איננה ראויה לחינוכם של תלמידי מדינת ישראל, שהינה מדינה יהודית ודמוקרטית, יצוין, כי התכנית אף איננה מנסה להביא את צידן השני של העמדות.

11. כמו כן, חמורה במיוחד היא הכוונה להעביר תכנית זו לילדי הגיל הרך. בגילאים אלו – יותר מבכל תקופת גיל אחרת, אין לילדים כל יכולת – נפשית, רגשית ושכלית, לבחון את הדברים בראייה ביקורתית והשוואתית. לכן, העברתם של תכנים אלו איננה הוגנת כלפיהם – באופן מיוחד, ומנצלת מצבם זה על-מנת לחנך באופן חד-צדדי, וחמור יותר – באופן המנוגד לערכי הציונות והישראליות.

12. אמנם, על פי חוק חינוך ממלכתי, תשי"ג-1953, אחת ממטרותיו של החינוך הממלכתי היא:

 

"להכיר את השפה, התרבות, ההיסטוריה, המורשת והמסורת הייחודית של האוכלוסיה הערבית ושל קבוצות אוכלוסיה אחרות במדינת ישראל, ולהכיר בזכויות השוות של כל אזרחי ישראל".

 

13. עם זאת, יש לקרוא מטרה זו, על רקע 11 תכליותיו האחרות של החינוך הממלכתי, ביניהן:

 

"לחנך אדם להיות אוהב אדם, אוהב עמו ואוהב ארצו, אזרח נאמן למדינת ישראל, המכבד את הוריו ואת משפחתו, את מורשתו, את זהותו התרבותית ואת לשונו; להנחיל את העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל ואת ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולפתח יחס של כבוד לזכויות האדם, לחירויות היסוד, לערכים דמוקרטיים, לשמירת החוק, לתרבותו ולהשקפותיו של הזולת, וכן לחנך לחתירה לשלום ולסובלנות ביחסים בין בני אדם ובין עמים; ללמד את תולדות ארץ ישראל ומדינת ישראל; ללמד את תורת ישראל, תולדות העם היהודי, מורשת ישראל והמסורת היהודית, להנחיל את תודעת זכר השואה והגבורה, ולחנך לכבדם."

 

14. נראה לנו שאין חולק כי התכנית שבנדון, העוסקת בהעברת מהלך שלם בעניין הנכבה והנרטיב הערבי, ומביאה תכנים פוסט-ציוניים, בלשון המעטה, אל תוככי מערכת החינוך הישראלית ובכללה גני הילדים, איננה עומדת מכל וכל בתכליותיו העיקריות של החינוך הממלכתי.

15. החינוך הממלכתי, המבקש לגדל אזרחים נאמנים למדינת ישראל, ולהנחיל את עקרונותיה של הכרזת העצמאות, איננו יכול לאפשר לפתח יחס אוהד כלפי המתנגדים לעצם הקמתה של מדינת ישראל רואים בכך "אסון", ומציינים זאת ב"יום הנכבה" כיום אבל. כל זאת, מתוך חזון נפשע להכחיד את מדינת ישראל מעל פני האדמה.

16. חינוך לנאמנות למדינה, לערכי עקרונות הכרזת העצמאות ולערכיה כמדינה יהודית ודמוקרטית, מניח מניה וביה את קיום המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית. קיומה של מדינת ישראל היא, כמאמר בית המשפט העליון "עובדת יסוד קונסטיטוציונית".

17. איננו רואים צורך להרחיב במילים בעניין דברים אלו, שהם מוסכמים וידועים, למעט בעבור קבוצות קיצוניות וחריגות החותרות תחת קונצנזוס ישראלי-ציוני זה.

18. במקביל, אנו סבורים כי יש צורך לפעול בחריפות אל מול קבוצות כאלו, ולמנוע בתקיפות כל מתן לגיטימציה לפעילויותיהן במסגרת מערכת החינוך של מדינת ישראל.

19. חלילה לנו מלתת מקום במערכת החינוך לתכניות חינוכיות הנוגדות וסותרות את זכותנו לחיות על אדמתנו, ואת מהות עצם קיומנו כמדינה יהודית עצמאית.

20. על כן, אנו סבורים כי בהיותה מנוגדת ליעדים אלו, התכנית שבנדון – שמעידה על עצמה, כפי שהובא לעיל, כי מטרתה לערער על יסודות הזהות הישראלית – דינה להיות ממודרת לחלוטין מכל מוסד שהינו חלק ממערכת החינוך במדינת ישראל.

21. יצוין, כי בעבר פנה "פורום משפטי למען א"י" לשר בעניין פעילותה של עמותה אחרת בבתי ספר (מס' פניה 15015805), ובתשובותיו של מנכ"ל המשרד (מס' סימוכין 15017388 ו-15015807) הובהר כי רק עמותות שעמדו בתו-התקן שקבע משרד החינוך, יוכלו לפעול במסגרת מערכת החינוך, ובמידה ופעילות כזו לא קיבלה את אישור הפיקוח או שחרגה ממנו – יינקטו אמצעים.

22. לאור כל האמור, אנו מבקשים לדעת האם תכנית לימודים שנויה במחלוקת זו קיבלה את אישורו של משרד החינוך להעברתה.

23. במידה ולא נתקבל אישור כנדרש (שככל הידוע לנו זהו המצב), אנו מבקשים כי יינקטו כל האמצעים להפסקת העברתה של פעילות זו באופן מיידי בבתי הספר, ולמנוע את מימושה של התכנית הזו או דומה לה גם בגני הילדים.

24. כמו כן, כפי שפרסמה עמותת "זוכרות", עתידה להנחות את יום העיון הגננת זהר סיטנר. ברצוננו לברר האם היא קיבלה את אישור משרד החינוך להשתתפות ביום העיון, וכן האם בגן בו היא עובדת מועברת תכנית הלימודים שבנדון, וכן האם יידעה את הורי הגן בדבר השתתפותה בכנס, ובמדיה והתכנית מועברת בגן – גם בדבר נתון זה.

25. בנוסף, נבקש כי משרדך יבדוק האם במוסדות החינוך בהם פועלים הגננות ואנשי החינוך שיקחו חלק ביום העיון הנ"ל, מועברת או מתוכננת להיות מועברת התכנית שבנדון.

26. מעבר לכך, נבקש כי תקרא לאנשי החינוך השונים, הפועלים במסגרת משרד החינוך, שלא להשתתף ביום העיון הנ"ל, תוך הבעת הסתייגות רבתי מתכניו ומיעדיו.

27. צעדים אלו אותם אנו מבקשים נועדו על-מנת שבמידה ולא ניתן אישור לתכנית לימודים זו, תובהר עמדתו משרד החינוך בעניין באופן חד-משמעי, ותישלל הלגיטימציה להעברת התכנית במוסדות החינוך השונים במדינת ישראל.

28. לתשובתך בהקדם אודה.

 

בברכה,

 

___________

הילה כהן, עו"ד

ב"כ פורום משפטי למען א"י, ע"ר