Independent Media Center, Israel http://indymedia.org.il סוציאליזם או בונפרטיזם פרולטרי author: יוסי שורץ החוג להגנת המרקסיזם

הגדרתה של איריס את דרום תימן שאוחדה כדבריה עם צפון תימן ב1991, לפי קנה המידה של: " דרום תימן (להבדיל מסוריה) הייתה מדינה סוציאליסטית (כמו קובה) - מאחר ולא היה בה לאדם אפשרות להעסיק אדם אחר (כלומר לא היתה בעלות פרטית על עסקים יותר גדולים מדוכן פלאפל או מספרה בה ספר העובד כעצמאי, או נהג משאית העובד אצל עצמו אך לא מעסיק שכירים(I אכן ראויה לציון כתרומה מרתקת לתיאוריה המרקסיסיטית. לפי הגדרה זו החברה הטרום קפיטליסטית, של בתי מלאכה זעירים (מנפקטורה) צ'כים וגילדות היו סוציאליזם. מרתק! כאילו ואף אחד לא קרא מעודו את המניפסט הקומוניסטי שהתייחס לבעלי תיאוריות דומות בבוז הראוי. א. ב. הסוציאליזם הזעיר-בורגני האצולה הפאודלית אינה המעמד היחיד אשר מוגר על-ידי הבורגנות, ותנאי-חייו נתנוונו וגוועו בחברה הבורגנית. תושבי הפרברים בימי-הביניים ומעמד-האיכרים הזעיר היו מבשרי הבורגנות המודרנית. בארצות המפותחות פחות מבחינה תעשייתית ומסחרית עדיין חי מעמד זה חייו הדלים בצד הבורגנות העולה. בארצות, שבהן התפתחה הציוויליזציה המודרנית, נתהווה בורגנות-זעירה חדשה, התלויה ועמודת בין הפרולטריון לבין הבורגנות. היא חוזרת ומתהווה תמיד כחלק משלים של החברה הבורגנית, אלא שמחמת ההתחרות, מושלכים חבריה בתמידות מטה, אל הפרולטריון. הם אף רואים, עם התפתחות התעשייה הגדולה, ימים קרבים ובאים בהם יעלמו לחלוטין כחלק עצמאי של החברה המודרנית ויוחלפו – במסחר, במנפקטורה, בחקלאות – במפקחים ובמשגיחים. בארצות כצרפת, בה מניינו של מעמד-האיכרים עולה בהרבה על מחצית האוכלוסייה, לא ייפלא שסופרים, אשר עמדו לימין הפרולטריון ונגד הבורגנות, נקטו בביקורתם כלפי משטר-הבורגנות את קנה-המידה הזעיר-בורגני והזעיר-איכרי ותפסו את מפלגת הפועלים מנקודת-ראותה של הבורגנות-הזעירה. כך נתהווה הסוציאליזם הזעיר בורגני. סיסמונדי הוא ראש הספרות הזאת לא רק לצרפת, אלא גם לאנגליה. סוציאליזם זה ניתח בחריפות יתירה את הסתירות ביחסי-הייצור המודרניים. הוא חשף את מתק-השפתיים הצבוע של הכלכלנים. הוא הוכיח לבלי הפרך את ההשפעות ההרסניות של המיכון ושל חלוקת-העבודה, את ריכוז ההון וקניין-הקרקע, את עודף-הייצור, את המשברים, את הכיליון המוכרח של הבורגנים הזעירים והאיכרים הזעירים, את עוני הפרולטריון, את האנרכיה בייצור, את אי-השוויון המשווע בחלוקת העושר, את מלחמת-ההשמד התעשייתית בין האומות, את התבטלות המנהגים הישנים, יחסי-המשפחה הישנים, הלאומים הישנים. אולם, על-פי-תוכנו הממשי, שואף הסוציאליזם הזה לשקם את אמצעי-הייצור-והחליפין הישנים, ויחד עימם את יחסי-הקניין הישנים והחברה הישנה, או שבדעתו לחזור ולכלוא בכוח את אמצעי-הייצור-והחליפין המודרניים במסגרת יחסי-הקניין הישנים שנהרסו על-ידיהם, שמן-ההכרח היה כי יהרסו. אם כך ואם כך ריאקציוני הוא ואוטופיסטי כאחד. מערכת גילדות במנופקטורה ומשק פטריארכאלי בכפר, זה דברו האחרון. בהמשך התפתחותו נסתיים זרם זה בדכדוך-נפש פחדני. כאשר הוא מתייחס לשאלה זו ענה אנגלס הזקן , כי לפי התפיסה של הזעיר בורגנים, אם ילאימו את בית הזונות, לפי תפיסתם, יהי הזה סוג של סוציאליזם. יתר על כן לפי הגדרתה של איריס לאחר מהפכת אוקטובר 1917, לאחר שהבולשביקים בראש מעמד הפועלים וההמונים המדוכאים עשו מהפכה, והשליכו את המעמד הפיאודלי והבורגני, אולם עדיין לא הילאמו את הייצור, ועדיין במפורש הבורגנות ניצלה פועלים, רוסיה הייתה מדינה בורגנית. יתר על כן, כידוע ב49 לאחר שהמאואיסטים בראש האיכרות תפסו את השלטון ב1949, לא רק שהם לא הלאימו את הייצור, אלא במפורש ביקשו להקים מדינה בורגנית דמוקרטית דהינו עם מעמד מנצל "הבורגנות הלאומית".. הם הלאימו את הייצור רק החל מ51 ובמיוחד אחר 53, במרוצת מלחמת קוריאה. לפי תפיסה זו של איריס לא רק שאולי כלל לא הייתה מהפכה ב1949, ואם הייתה הייתה זו מהפכה בורגנית, אלא שהמעבר מפיאודליזם ל"סוציאליזם, היה מעבר מהפכני מפיאודליזם לקפיטליזם לתקופה היסטורית שלמה של 4 שנים, ומקפיטליזם מעבר שלוו ללא כל שינוי מהפכני לסוציאליזם.. אכן נפלאות התיאוריות המוצגות בימינו כתיאוריות מרקסיטיות, אשר לא מתייחסות כלל לשאלה הקרדינלית והיא כי לא ייתכן לעבור לסוציאליזם ללא מהפכה סוציאליסטית של מעמד הפועלים כאשר בראשו הנהגה מהפכנית, ובכל הארצות עליהם איריס מוכנה להכריז כסוציאליזם, לא מעמד הפועלים תפס את השלטון, אלא זעיר בורגנות על בסיס יחסי ייצור אגררים, בצורה זו או אחרת, ובתהליך שהביא בסופו של דבר להלאמות של אמצעי הייצור העיקרים. הן כולן היו מדינות שעל מנת לעבור לסוציאליזם היה ויש צורך, במקומות שעדיין נותרו מדינות מסוג זה, למעמד הפועלים לסלק את הזעיר בורגנות ולקחת את השלטון, אחרת בהיותן לא יציבות וצורות מעבר בין קפיטליזם לסוציאליזם, הן קורסות ונתפסות בנקל על ידי הבורגנות כפי שקרה לתימן שקרסה כבניין קלפים עם קריסת ברית המועצות. למעשה אם חושבים על מחשבתה התאורטית של איריס מהו סוציאליזם, אנו מגלים שעבורה יש זהות בין סוגי סטלניזם שונים ( מהות הסטלניזם הוא זעיר בורגנות בשלטון במדינת פועלים ההולכת ומתנוונת) ובין סוציאליזם. שלא בדרך אגב ההבדל המהותי בין סוריה לדרום תימן,הוא שסוריה פשוט יותר מפותחת ויש בה יותר פועלים.ועל כן יותר קרובה למודרניות מאשר תימן.

(C) Indymedia Israel. Unless otherwise stated by the author, all content is free for non-commercial reuse, reprint, and rebroadcast, on the net and elsewhere. Opinions are those of the contributors and are not necessarily endorsed by Indymedia Israel.