Independent Media Center, Israel http://indymedia.org.il עלייה תלולה באלימות,התעללות ועינויים של פלסטינים בחקירות השב"כ ב -2003Wednesday 20 Aug 2003 author: הועד הציבורי נגד עינויים בישראל (pcati@stoptorture.org) summary דו"ח עדכון שיצא לאור השבוע מטעם הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל מביא את ממצאיו העיקריים של תחקיר מקיף שביצע הוועד. הדו"ח קובע כי חלה עלייה תלולה בהתעללות, אלימות, השפלות, תנאי כליאה בלתי אנושיים ועינויים בחקירות של פלסטינים על ידי השב"כ מאז תחילת שנת 2003. בדו"ח מעריך הוועד כי במחצית הראשונה של 2003 היו נתונים מאות פלסטינים לדרגה זו או אחרת של עינויים או של יחס אכזרי, בלתי אנושי או משפיל בידי השב"כ. זאת בהשוואה לעשרות מקרים "בלבד", נכון לספטמבר 2001. התחקיר, המתייחס לתקופה שבין 6.9.2001 ועד 30.4.2003.

דו"ח עדכון שיצא לאור השבוע מטעם הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל מביא את ממצאיו העיקריים של תחקיר מקיף שביצע הוועד. הדו"ח קובע כי חלה עלייה תלולה בהתעללות, אלימות, השפלות, תנאי כליאה בלתי אנושיים ועינויים בחקירות של פלסטינים על ידי השב"כ מאז תחילת שנת 2003. בדו"ח מעריך הוועד כי במחצית הראשונה של 2003 היו נתונים מאות פלסטינים לדרגה זו או אחרת של עינויים או של יחס אכזרי, בלתי אנושי או משפיל בידי השב"כ. זאת בהשוואה לעשרות מקרים "בלבד", נכון לספטמבר 2001. התחקיר, המתייחס לתקופה שבין 6.9.2001 ועד 30.4.2003, מבוסס על ניתוח של עשרות תצהירים ועדויות שגבו עורכי דין ועובדי שטח של הוועד במהלך תקופה זו ועל מסמכים רשמיים, החלטות בג"צ ומידע של ארגוני זכויות אדם נוספים. הדו"ח בוחן את היחס לעצירים פלסטינים לאור הוראותיו הפשוטות בתכלית של המשפט הבינלאומי, שקובעות כי אסור לענות עצירים ואסור להתעלל בהם, בשום מצב. בחלקו הראשון של הדו"ח מופיעים נתונים כללים של פלסטינים שנעצרו בידי כוחות הביטחון הישראלים ונתונים ספציפיים על הנעשה במתקני החקירה של השב"כ. החלק השני מתאר את האלימות וההשפלה שהן מנת חלקם של פלסטינים רבים בשעת מעצרם בידי חיילי צה"ל ואנשי מג"ב. החלק השלישי והעיקרי מתאר את הנעשה בחדרי החקירות של השב"כ ואת המערכת המשפטית והממשלתית המגוננת על הנעשה בהם. על פי הדו"ח, מאז תחילת האינתיפאדה בספטמבר 2000, נעצרו למעלה מ- 28,000 פלסטינים ונכון לאמצע מאי 2003 היו 5362 פלסטינים מוחזקים במתקני המעצר והכליאה של צה"ל והשב"ס, מתוכם 1107 במעצר ללא אישום או משפט (מעצר מנהלי). ההתעללות של חיילי צה"ל וכוחות עוצרים אחרים, על פי הדו"ח, לובשת את הצורות העיקריות הבאות: התעללות בבני משפחת העציר, אלימות בעת המעצר ובדרך למתקן המעצר, כבילה ב"אזיקונים" הדוקים, תנאי כליאה בלתי אנושיים וצורות אחרות של התעללות שכוללות תחרות זריקת אבנים על העציר, הכרחת העציר לרוץ כשעיניו מכוסות והכשלתו, הפשטה, הפחדה באמצעות כלב, דריכת הנשק והוצאה להורג כביכול של העציר ועוד. על פי נתונים רשמיים, חוקרים אנשי השב"כ אלפי פלסטינים בשנה ולמעלה מ- 200 בכל רגע נתון. ביולי 2002 מסר השב"כ לעיתונות כי 90 פלסטינים הוגדרו כ 'פצצות מתקתקות' ונחשפו ללחץ פיזי. התחקיר ועבודת הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל מעלים כי מספר המעונים בפועל גדול הרבה יותר. ממצאי הדו"ח מסתמכים על 48 תצהירים שגבו עורכי הדין מטעם הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל ובהם תיארו עצירים פלסטינים את חקירתם בידי חוקרי השב"כ. הממצאים קובעים כי מכלל הנחקרים, 58% נחשפו לאלימות ישירה, ובכלל זה כיפוף גוף והצבתו בתנוחות מכאיבות אחרות, הידוק מכוון של האזיקים וטלטולים, מכות סטירות ובעיטות. מ 52% מהנחקרים נמנעה שינה ונגד 79% מהם ננקטו איומים והשפלות.הוועד מעריך כי חלק ניכר מכלל הנחקרים, אם לא רובם, נחשף לשיטות חקירה הגורמות סבל או כאב חמור, בין אם נפשי ובין פיזי, כלומר שיטות המגיעות לדרגת חומרה ואכזריות המהווה עינויים כהגדרתם במשפט הבינלאומי. דו"ח הוועד קובע עוד כי המערכות שאמורות לפקח על השב"כ ולוודא שהחקירות נעשות על פי חוק, משמשות במקום זאת חותמות גומי להחלטות השב"כ ושומרי סף לחדרי העינויים של השב"כ. על פי התחקיר, בג"צ לא קיבל ולו אחת מ- 124 העתירות שהגיש הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל כנגד מניעת מפגש של עצירים עם עורכי דינם במשך האינתיפאדה הנוכחית. הפרקליטות מוסרת את חקירת תלונות הנחקרים בידי איש שב"כ, המב"תן, הבודק את התלונות במשרד המשפטים. הבודק לא מצא ולו מקרה אחד ויחיד שבו סוכני השב"כ עינו פלסטיני "שלא לצורך". היועץ המשפטי לממשלה מעניק בסיטונות וללא יוצא מן הכלל הכשרי "הגנת הצורך" לכל מקרה של עינוי נחקרים. התוצאה, על פי ממצאי הדו"ח, היא הגנה טוטאלית, הרמטית, בלתי עבירה ובלתי מותנית המקיפה את מערכת החקירות הבלתי חוקיות של השב"כ ומאפשרת לה להמשיך באין מפריע, באין בודק ופיקוח. לדברי חנה פרידמן, מנכ"ל הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, הישגיה של פסיקת בג"צ מ- 1999, שאמורה הייתה לשים קץ לעינויים והתעללות בקנה מידה גדול, ולהגבילם למקרים בודדים של 'פצצה מתקתקת', נשחקו עד דק בין היתר כתוצאה מחוסר נכונותו של בג"צ לאכוף את אמות המידה הבינלאומיות האוסרות על עינויים בכל נסיבות שהן. שימוש עקבי בעינויים כפי שעולה מדו"ח זה גורם להתדרדרות מוסרית של החברה הישראלית והמשטר הדמוקרטי. הועד קורא לממשלת ישראל לקיים באופן מלא את הוראות המשפט הבינלאומי כפי שהתחייבה בחותמה על האמנה הבינלאומית נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים.

(C) Indymedia Israel. Unless otherwise stated by the author, all content is free for non-commercial reuse, reprint, and rebroadcast, on the net and elsewhere. Opinions are those of the contributors and are not necessarily endorsed by Indymedia Israel.