למאשימים את המוני היהודים בנטייה טבעית לפשיזם.

אתמול התווכחתי עם תומך מר"צ מאוכזב שקבע שהסיבה לסחף ימינה הוא האופי הגזעני של היהודים.

אין ספק שבחירות אלו משקפות סחף ימינה בדעת הקהל היהודית בארץ זאת, אולם אלו המאשימים את המוני היהודים בנטייה טבעית לפשיזם כדאי שילמדו לחשוב באמת ובתמים.

הטענה שלהם מזכירה את הפסאודו ניתוחים שעשו אנשים שונים על האופי הלאומי הגרמני הנוטה באופן טבעי לפשיזם. אולם כל מי שלמד היסטוריה ברצינות יודע כי ההמונים פנו להיטלר בתקופה של משבר במקום לשמאל שוכח שמפלגות השמאל עצמן הסוציאל דמוקרטיה והסטליניזם הן שדחפו בהתנהגותן את ההמונים לימין הפשיסטי. המצב בגרמניה בראשית שנות השלושים היה מצב של משבר חריף ביותר משבר כלכלי ופוליטי של האימפריאליזם הגרמני. הסוציאל דמוקרטיה שהעלתה את משטר ווימר במטרה לחסום את המהפכה הפרולטרית סירבה לארגן את המוני תומכיה כנגד הפשיזם. היה לה ארגון ספורט עצום של צעירים שיכול היה להגן על אסיפות ופגישות אך הנהגת הסוציאל דמוקרטיה סירבה להשתמש בו כנגד הפשיסטים. כנופיות של פשיסטים היו מגיעות לאסיפות ושוברות אותן בעזרת שרשראות ברזל אלות וסכינים. בכל פעם שהצליחו והשמאל סירב לשבור את הכנופיות הפשיסטיות הפשיזם הלך והתעצם הלך וגדל שכן המוני העם שחיפשו דרך מהמצב הנואש ראו בהם גורם רציני המוכן להלחם עבור דרכם.

היה הכרח לעשות חזית מאוחדת של המפלגה הקומוניסטית שהפכה להיות מפלגה המונית של מיליונים

יחד המוני תומכי המפלגה הסוציאל דמוקרטית כדי לשבור את כוח הפשיזם. לדעת כיצד להגיע לחברי השורה של הסוציאל דמוקרטיה שרצו להיאבק כנגד רצון הנהגתם. היה צורך לדעת כיצד עושים חזית מאוחדת לניניסטית מלמעלה ומלמטה. דהינו לפנות גם להנהגת הסוציאל דמוקרטיה וגם לשורה באופן גלוי ולאומר בואו ונאבק יחד. במצב זה המוני חברי השורה של הסוציאל דמוקרטיה היו דורשים מהנהגתם לפעול יחד או מצטרפים בעצמם כנגד הנהגתם למפלגה הקומוניסטית. במקום זאת המפלגה הקומוניסטית פעלה ככיתתים אולטרה שמאלנים והגדירו כל מי שלא הסכים עם הקו של סטלין כפשיסט.

החזית המואחדת לא יצאה לפועל והמוני העם הלכו אל היטלר.

אנו מזכירים זאת לא כדי לטעון שהמצב דומה למצב של גרמניה לפני עלייתו של היטלר. שרון אינו היטלר. לא משום שאינו פסיכופט שכן קשה שלא לראות זאת, אלא משום שהיטלר ביטא תופעה ספציפית. הוא ביטא את העונש של טמטום השמאל הריפורמסיטי סוציאל דמוקרטי כסטליניסטי אשר העדיפו מפלה על פני מהפכה. הפשיזם עולה לשטון לאחר שההמונים הולכים באופן חד שמאלה אך נבלמים על ידי הנהגות רפורמסיטיות לא זה המקרה כאן.

למרות הסחף ימינה אין אנו עומדים לפני סכנה מיידית של פשיזם וכל היסטריה בנושא זה מסוכנת ופתח להקמתו של גוש אלקטורלי עם השמאל הציוני שיבלום את גיוס ההמונים. לחד"ש אין את אותו משקל שהיה לסוציאל דמוקרטיה בגרמניה לפני עלייתו של היטלר ולמחרימים אין את אותו משקל שהיה למפלגה הקומוניסטית בגרמניה באותם ימים.

מדוע פנו המוני היהודים לשרון? מדוע הרגשת השכול וכשלון במחנה המצביעים כמו במחנה המחרימים?

ה"שמאל" הציוני והלא ציוני שיקר והונה את ההמונים יהודים כערבים כי אוסלו יביא לפתרון של שלום. אולם אוסלו בהכרח הביא את ההתקוממות של המדוכאים הפלסטינים אשר המשיכו לסבול ועוד יותר בזמן תהליך אוסלו. "השמאל" הציוני הוא שהסביר כי עשה ככל יכולתו ועשה ויתורים אדירים מעין כמותם לערפאת אך הטרוריסט הזה אינו שותף לשלום. "השמאל" הציוני הוא שישב בממשלה עם שרון כנגד וחיפה על כל פשעיו. מכל אלו למדו ההמונים היהודים כי הישועה היא שרון. ואילו השמאל הלא ציוני כחד"ש אשר הפיץ את טענת הרמייה בדבר אוסלו כצעד קדימה סייע לשמאל הציוני במלאכה ההונאה ועל כן גם לו אחריות לסחף ימינה. לא רק זאת אלא אף השמאל הלא ציוני בהתנהגותו יצר את הייאוש ברחוב הפלסטיני שראה כיצד מפלגה הטוענת שהיא מייצגת אותו משתמשת בתמיכה שהיא מקבלת כדי לתמוך בשמאל הציוני ובאשליה ציונית אימפריאליסטית בעוד המצב בשטח שונה לחלוטין. לא רק בשטחים שהציונות כבשה ב67 אלא במצב של הפלסטינים בתוך הקו הירוק כפי שרצח 13 אזרחים פלסטינים באוקטובר השחור הוכיח.

המחרימים שסביב ל"אבנא אל באלד" ביטאו ייאוש זה ולקריאתם להחרים את הבחירות היה הד ואולי גם תוצאה של הפסד שנים עד שלושה מנדטים. הביקורת שלנו עליהם אינה כי הם האחראים לסחף ימינה, זו שטות, אלא כי לא ידעו כיצד לאחד את האוכלוסייה היהודית והשמאל היהודי והטקטיקה שלהם בידדה אותם והביאה אותם היום למצב של התגוננות.

כאמור אין לדבר על סכנה מיידית של פשיזם, הסיכוי הוא שאותם אנשים שהצביעו היום שרון יצאו כנגדו תוך מספר חודשים משום הגזרות הכלכליות ואחרות. המשבר רק יעמיק.

האפיון המהותי של ההצבעה היא הניכור והייאוש בקרב ההמונים.

אם מצנע ישחק את הקלפים שלו אנו עלולים לחזות בממשלת שמאל ציוני בתמיכת חד"ש ואחרים הנחשבים כיום כשמאל ואת הופעתה של אשליה חדשה של אוסלו II. בוודאי שפילוג בחד"ש בין גורמים פרו ציונים ופרו לאומנים ערבים, יביא את הפלג הפרו ציוני לתמיכה ולשותפות יותר קרובה עם השמאל הציוני ואשליות אוסלו II.

הדרך היחידה לצאת ממחול שדים זה היא בנייתה של מפלגה מהפכנית אינטרנציונליסטית שתקום בדרך של מאבקים משותפים של חזיתות משותפות ועל כן כל מי שחייו יקרים לו טוב יעשה אם ידחוף להקמתן של חזיתות מאוחדות בנושאים של המלחמה במלחמה האימפריאליסטית, כנגד הדיכוי הלאומי הפלסטיני, כנגד הטרנספר, כנגד הגזרות הכלכליות בלי הקשקושים שלא ניתן להגיע לפועלים היהודים, לא כל מה שלא קל הוא גם בלתי אפשרי.

יוסי שורץ

ברית הפועלים הסוציאליסטית