פרק נוסף ,במה שמצטיירת, כאחת השערוריות הגדולות שידעה מדינת ישראל בתחום
הפגיעה בזכויות האזרח ובכלל (עדכון 2 מיום 2/5/2002)



ביום 2/5/02 בשעה 11:30 התקיים דיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים בעניינם של-
10 הנאשמים (נאשם נוסף קטין עניין יידון בנפרד ביום 5/5/02) ברמלה ולוד בפני
סגן נשיא ביהמ"ש השלום ברמלה, כב' השופט ברוך.


בתחילת הדיון מסרה נציגת פרקליטות מחוז מרכז, אליה הועבר הטיפול מהתביעה
המשטרתית, כתב אישום מתוקן המנוסח בצורה "מקצועית" יותר כיאה, כמובן, לסגן
בכיר א' וממונה על עניינים פליליים בפרקליטות מחוז מרכז. מחלת השקרים, הבדיות
והסילופים לא פסחה על נציגי הפרקליטות. רק למען המחשה, כבר בסעיף הראשון של
העובדות "מעדה" הפרקליטות בציינה כי "ניצבו הנאשמים ביחד עם כמה עשרות אחרים"
!! אגב, משמרת המחאה שהשתתפו בה לכל היותר 15 איש, לא ארכה יותר מ- 7 דקות עד
שמשטרת לוד התחילה לככב. חמורה יותר העובדה כי בכתב האישום המקורי לא הופיע כל
זכר ל- "כמה עשרות אחרים" שצצו פתאום בכתב האישום המתוקן ואשר השתתפו במשמרת
המחאה, אולי דבר שייחלו לו הנאשמים לצורך הצלחת המשמרת. הערה: כל היודע דבר על
עשרות "הנעדרים" הנ"ל נא ליצור קשר באופן דחוף עם הנאשמים לצורך התגייסות
למשמרת מחאה עתידית !!!!.

ועוד, לפי סעיף 3 לכתב האישום צויין כי: "נוצרו פקקי תנועה...והפרעה לתנועה".
והפרקליטות לא הסתפקה בשניים שלושה שקרים והמשיכה בשלה: "וכן התחילו להתאסף
במקום אזרחים אשר החלו לבוא בדין ודברים שכנגד אל מול הנאשמים והאחרים
ובהתייחס לתוכן שלטיהם". לדברי סניגור הנאשמים, עו"ד באומן מהאגודה לזכויות
האזרח, בחומר החקירה לא נמצא ולו שמץ של איזכור לעובדות הנ"ל ואכן כך הם פני
הדברים. יתרה מזו, מדובר במחדל משטרתי חסר תקדים בכל הקשור לחקירות שעברו
הנאשמים ואשר לא נגעו כלל לגרעין האישום שהינו, לשיטת המשטרה, החשש לשלום
הציבור והפרעה לסדר הציבורי וההפרעה לתנועה. במקום אלה, כפי ציין עו"ד אבו
גאנם, סניגור הנאשמים, התמקדו שאלות החוקרים בשאלות פוליטיות מובהקות כגון
השתייכות פוליטית או תנועתית וכן שאלות הנוגעות לדעות הנאשמים בנוגע לנעשה
בשטחים הכבושים וכן שאלות "משפטיות" לגבי קבלת/אי קבלת רשיון למשמרת המחאה.
מלאכת מחשבת.


ככל הנראה, הפרקליטות הייתה מוכנה לעשות הכל (לשקר בכלל וכעיקר) על מנת
ש"העובדות" שהציגה בכתב האישום יתאימו לאישום הבעייתי של התקהלות אסורה, ולא
להשאיר מקום לביהמ"ש אלא להיות חותמת גומי. אבל, ככל הנראה, לא הובא לידיעת
הפרקליטות כי הנאשמים צילמו את ההפגנה במצלמת וידאו מתחילתה ועד סופה, ואשר
אינה מותירה מקום רב לדמיון וחושפת את שקרי הפרקליטות והמשטרה. בושה !!!!!


מקרה זה חושף מדיניות-על מכוונת, שפלה ופשיסטית ל"תפור" תיקים פליליים חמורים
לאזרחים הגונים שכל פשעם מימוש זכויותיהם הבסיסיות למחות, ושלא פלא שכולם
ערבים, ולהעליל עליהם עלילות זולות שמתאימות למשטרים אפלים ? מעניין מה היה
קורה עם אחרים, שלא דאגו לצלם את המשמרות ו/או ההפגנות. חומר למחשבה.


לשניים מהנאשמים חכתה הפתעה נוספת בכתב האישום המתוקן, בדמות של אישום בעבירה
של המרדה שהינה עבירה חמורה בהרבה מהאישום המקורי של התקהלות אסורה, ואשר
מצריכה את אישורו המיוחד של היועץ המשפטי לממשלה. עבירת ההמרדה יוחסה לשני
הנאשמים, שלפי כתב האישום, נשאו את השלט "תחי עזה והגרעין המתאבדים המובילים"
שכידוע, לא היה ולא נברא כפי שהדבר נחשף בצורה הבוטה ביותר בפני השופט במהלך
הדיון כמחדל ענק נוסף של משטרת ישראל, ואשר אינו מוסיף כבוד רב למערכת. בהקשר
ספציפי זה, חשוב לחזור לפרוטוקול הדיון, כשעו"ד טנוס, באת כוח הנאשמים, מסרה
לידי השופט תצהיר של עו"ד ג'השאן מיפו, בעלת תואר ראשון בלשון. בתצהיר זה
מופיע תרגומו המדוייק של השלט המדובר, התרגום הנ"ל אושר, למען הסר ספק ולמען
הדבקות במקצועיות, ע"י בוגרת האוניברסיטה העברית ומאסטרנטית באונ' ת"א בחוג
לשפה הערבית ואשר נכחה באולם ביהמ"ש. לפי התצהיר הנ"ל יוצא כי, התרגום המדוייק
לשלט הנ"ל לפי מילון "שנער" (הוצאת האוניברסיטה העברית) הינו: "ברכת כבוד
ותפארת לחללינו החפים מפשע". השופט אשר התייחס בכובד ראש לתצהיר מטעם באי כוח
הנאשמים אמר בהחלטתו בסוף הדיון בהקשר זה: "התרגום בוצע ע"י שני שוטרים יהודים
שכישוריהם בשפה הערבית אינם ברורים... לא מצאתי (בחומר החקירה) כל התייחסות
לגבי מיומנותם בתרגום מסמכים מן השפה הערבית לשפה העברית ולהיפך". האמור לעיל
התברר מתשובתה של הפרקליטה לשאלת השופט לגבי זהות המתרגם "המהימן". אגב, השופט
הציג בקיאות לא מעטה בהכרת השפה הערבית דבר שהצר את צעדי הפרקליטה עוד יותר
והעמידה במקומה לגבי טענה זו ואשר מהווה הבסיס לאישום של ההמרדה.


לגופו של עניין, נציגת הפרקליטות שהינה אגב מתמחה ולא עו"ד,ביקשה "להשאיר" את
הנאשמים במעצר בית מלא בשל מסוכנותם לציבור. ככל הנראה, לא הובא לידיעת
הפרקליטה כי הנאשמים הינם חופשיים לחלוטין החל משבועיים ויותר מלפני הדיון
הזה. מצד שני, ציינו סניגורי הנאשמים כי אין עילת מעצר. השופט החליט לבסוף
לדחות את בקשת המדינה למעצרם של המשיבים עד תום ההליכים, וביטל את תנאי השחרור
שנקבעו בעבר.


לפי דברי השופט בהחלטתו הנ"ל "עיון בתיק החקירה מלמד כי מעבר ליחוס החזקת
השלטים לכל אחד מהמשיבים אין בידי המדינה ראיות להוכיח פעילות ספיציפית של מי
מהם" (לגבי חשש שיסכנו את ביטחונו של אדם, את ביטחון הציבור, או את בטחון
המדינה)..."אין די באמירות בעלמא, אין די בהעלאת טענות כאלה ואחרות בלי עיגון
בחומר הראיות".


באשר לפגיעה בזכות החוקתית הבסיסית של הנאשמים לחופש הביטוי, הוסיף השופט: "אף
אם השלטים שנשאו המשיבים בהפגנה רחוקים מלעורר אהדה...עדיין אין בכך כדי
להצביע, בהכרח, על סכנה לשלום הציבור ואין בכך כדי להצדיק פגיעה בזכות הביטוי
או חופש הביטוי של אזרחים, כאמור, גם אם הביטויים מרגיזים ואפילו מקוממים".


ובמקום אחר הטעים השופט: "זכות הביטוי אינה שמורה לביטויים שהינם בגדר
הקונצנזוס, היא נבחנת ונמדדת דווקא בשעות הקשות, שעה שאנשים מתבטאים בביטויים
לא קונבנציונליים שאינם בגדר הקונצנזוס, שיש בהם כדי להתריס אולי אפילו כלפי
אותו קונצנזוס, הפגיעה בחופש הביטוי של אזרחים חייבת להעשות במשורה". משני
הצטוטים אלה, ניתן לחוש את הכיוון בו נושבת הרוח בבימ"ש השלום ברמלה, בתקווה
שהמגמה לא תשתנה.


יצויין כי השופט ברוך ביקר במרומז את החלטת ביהמ"ש המחוזי השערורייתית לדון
בערר שהוגש ע"י התביעה המשטרתית במעמד צד אחד וללא בקשת תגובה של סניגורי
הנאשמים, דבר שפגע קשות בעניינם של הנאשמים יש להניח, בלשון המעטה, כי לא
מצאה חן בעיניי השופט ברוך העובדה שביהמ"ש המחוזי ביטל את ההחלטתו הקודמת - של
השופט ברוך - מיום 14/4/02 על אף שלא היתה נגועה בכל רבב. מצד שני, לא חסך
השופט ברוך את שבטו מהתנהגות התביעה לגבי אי יידוע הנאשמים ו/או סניגוריהם
בהחלטת ביהמ"ש המחוזי הנ"ל במשך כשבוע ימים ואשר הגיעה לידי הנאשמים באקראי,
וכן מתח ביקורת על בקשתם לעצור את הנאשמים במעצר בית וזאת לאחר ששוחררו
הנאשמים ונהיו לחופשיים וזאת במשך כשבועיים ומחצה.


עשרות חברים, הורים, תומכים ,פעילים סטודנטיאליים, פעילים ממפלגות, עמותות
ותנועות שמאל. בלטו בנוכחותם המרשימה החברים מ-"תעאיוש" אשר מלווים את המשפט
מתחילת דרכו. רבים מהנ"ל, נכחו באולם הדיון וחלקם האחר עמד באותה עת במשמרת
מחאה "חוקית" והניפו שלטים ברחבה שמול הכניסה לביהמ"ש ברמלה בגנות מדיניות
הממשלה והטרור המשטרתי.



הדיון נקבע להקראת כתב האישום בפני הנאשמים ליום 30/6/2002 בשעה 9:00 בבוקר
בבימ"ש השלום ברמלה.



בואו להיות עדים לאחד המשפטים הפוליטיים המכוערים שידעה מדינת ישראל.




ליתר פרטים ניתן לצור קשר באמצעות: [email protected]

[email protected]