a film by John Pilger

שלום חבר'ה,
מדוע בכל פעם שנכנסים לאינדימדיה יש אזהרות שהאתר לא מאובטח? מישהי יכולה לסדר את זה?, זה מרתיע אנשים מלהיכנס לכאן.

את תשובת הצוות תוכלו לקרוא בתגובה הראשונה...

"מלחמת עולם שלישית" @ השב"כ ממשיך לספק לציבור מחתרות @ אייבי נתן @ ללמד הורות @ אידיוט של הוד מלכותו @ הרפולית יחימוביץ' @@@ סמרטוט אדום, טור שבועי, 31 באוגוסט 2008

For the English version click here
הטקסט שלפניכם מעלה לדיון את החוויה של מגזר שכמעט אינו עולה לדיון בשיח הפמיניסטי – זכרים, ובעיקר זכרים פמיניסטים. בחברה בה קיימת צפייה מהזכר “להיות גבר”, כיצד מרגישים הבנים שמסרבים להיענות לציווי הזה? בחברה בה המין הזכרי מדכא את המין הנקבי, כיצד מרגישים מי ששייכים בעל-כורחם לקבוצה המדכאת, ומעצם היותם כאלה עלולים לפגוע בנשים, בניגוד לרצונם?
אני טוען שקיימת חוויה שהיא ייחודית לבנים פמיניסטים, ובעיקר לאלה מביניהם שחיים בקהילה שהפמיניזם הוא ערך חשוב בה. למרות המחויבות המוסרית המלאה שלהם (עלי לומר: שלנו) למאבק בסקסיזם, הוא נתפס אצלינו פעמים רבות כמשהו שבמקום להעצים אותנו (כפי שהוא משפיע על בנות פמיניסטיות), מחליש אותנו ומציק לנו.

Feminist males are critical towards the social directive of "Be a man!". A "real man" is strong, doesn't cry, hides away his feelings, is very self­confident, dominates "his" woman, fixes broken electronic devices, can't cook, and always – but always – wants to fuck. Social­psychologists and feminist thinkers have shown what mental harm this directive causes males, and how the need to "prove one's masculinity" leads to an aggressive and dominative attitude towards females.

זה כבר הרבה זמן שעמוס גבירץ מפרסם את המדור "אל תגידו לא ידענו", בדואל, בעברית ואנגלית. לעדכן את הפעילות ולידע את הציבור בפרטים הקטנים והגדולים של הכיבוש, לכתוב אותם, ולשלוח נראה מתיש משהו וזה בדיוק מה שיחודי בעמוס -- שגם אחרי מדור 120 נראה שלא יחדול.

it's already a long time that amos gvirtz publishes the culumn "don't say we didn't know", by email, in hebrew and english. updating the activists and informing the public with the small and big details of the occupation, to write them, and to send seems somewhat exhausting and that's exactly what's unique about amos -- that even after 120th column doesn't look like he will stop soon.

ביום שני 23/6/2008, התקיים בבית ציוני אמריקה כנס שארגנה "זוכרות" בנושא "לקראת שיבת פליטים פלסטינים: פרקטיקות, אסטרטגיות חזונות".
ההשתתפות הגדולה בכנס - כ-300 אישה ואיש - הפתיעה גם את המארגנות שכן הוא לא פורסם בשום כלי תקשורת הפונה לציבור הרחב. בבוקר הכנס הופעלו לחצים כבדים מצד ציונים בכירים בארה"ב על בית ציוני אמריקה לבטלו.

ב'גארדיאן' הבריטי, לעומת זאת, התפרסמה לפני יומיים כתבה הקוראת להכיר גם בגירוש היהודים מארצות ערב בשנות הארבעים והחמישים, תחת הכותרת הפרובוקטיבית "'הנקבה' היהודית".לקריאת המאמר ליחצו על הקישור הבא
http://www.guardian.co.uk/commentisfree/2008/jun/25/middleeast.middleeas...

ونقاشاً حاداً، بعد إن شهد في العقد الأخير عودة طالت الشرق والغرب على حد سواء ، إذ يكمن هذا الجدل في عدم تحديد الأسباب التي تقف وراء ارتداء الحجاب فمنهم من اعتبره عودة إلى الدين ، والبعض الآخر اعتبره رمزاً ثقافي ومجتمعي يخطو على نهج العادات والتقاليد، التي يتم التعبير عنها في مضمون الدين الشعبي بأطر وسياقات مختلفة ومتجددة ،حيث وافقت ما نسبته (40%) من الإناث اللواتي طالهن البحث على أن "الحجاب العصري هو رفض الحجاب بالصورة التقليدية

Yom al-Nakbah on the 15th of May marks the Palestinian catastrophe in which 750,000 people were driven out of their homes 60 years ago. But for Palestinians living in villages that Israel refuses to recognize, the ethnic cleansing process continues to this day. The unrecognized Bedouin villages of the Negev continue to struggle against obliteration.

There's a video you should see.