גרסת להדפסהSend to friendPDF version

 אתה יושב על כורסא נוחה ,

ושותה את הבירה שלך ,

בנוחות , חמימות ,ליד כלב שמן ,

בזמן שממך , קצת לא רחוק ,

עומדת שעות אישה עם תינוק ,

והילד שלך חובט בראשה,

ואומר שהוא שם למען המדינה ,

אתה חי אשליה שאת הכול מצדיקה ,

את זה שהיית כעם בדיוק כמו אותה האישה ,

שחבטו והשתינו עליך ,ועכשיו מן הסתם הגיעה  זמנך ,

לנקום באויב שנבחר בשבילך ,

יהודי ציוני , עוד יגיעה יומך ,

כשהצדק שלך יקום להורגך ,

כשמרוב הכיבוש ,תישאר רק בושה ,

כשאתה שוב תהיה כמו אותה האישה ,

חבוטה ומושפלת חולה ענייה ,

עם בית הרוס בתוך אין מדינה.

ואולי תהפוך לשהיד ,לקדוש , ואולי תהרוג ילדים בלי לחשוש ,

ואולי לא יהיה לך מה להפסיד ,

לא כוס בירה ביד , לא כורסא , לא כרית ,

ואולי תקלל , תתאבד ,ותזרוק אבנים ,

זהו נשק של עם שלקחו לו חיים ,

יהודי ציוני ואלפי תירוצים , תעמיד אותך במקומם ואולי אז תבין.